סיפורו של דן דבירי

22 באוקטובר 2006
דן דבירי, בן 16, הסטודנט הצעיר ביותר בטכניון
בשנתיים האחרונות כבר הספיק לצבור 60 נקודות, שליש מהדרוש לקבלת תואר ראשון


דן דבירי הוא רק בן 16, וכבר סטודנט מן המניין בטכניון, בפקולטה לכימיה על שם שוליך. ולא רק זאת – הוא מתחיל בעוד שבועיים את לימודיו בלי תעודת בגרות מלאה ועם 60 נקודות, שליש מהנדרש לתואר ראשון, אותן צבר בשנתיים האחרונות.

דן התקבל לתכנית המצויינים של הטכניון, המאפשרת מידי שנה ל-10-15 צעירות וצעירים מצטיינים ללמוד בטכניון בתכנית לימודים אישית, כשהם מלווים על ידי 100 חברי סגל. הם יכולים לסיים כמה תארים במקביל ולעסוק במחקר כבר במהלך לימודיהם לתואר ראשון. הם לא משלמים שכר לימוד ומתגוררים במעונות הסטודנטים ללא תשלום. "תכנית המצויינים נועדה לפתח את יכולתם של המצויינים ולטפח את סקרנותם המדעית", אומר ראש התכנית, פרופסור נמרוד מויסייב. "זוהי תכנית לימודים אישית, המשלבת לימוד עצמי ועבודת צוות".

דן דבירי הוא היחיד במשפחתו העוסק במדע. הוריו, רם ויפעת, הם בעלי חברה לגינון מלאכותי, אחיו הבכור, דור, המסיים בימים אלה קורס חובלים, למד בבית ספר לאמנויות, שם לומדת גם אחותו הצעירה, ליה. "בכיתה ז' התחלתי להשתעמם בשעורי המדעים בבית ספרי, עירוני ד' בתל אביב", מספר דן. "ביקשתי שיקפיצו אותי כיתה, וכשהייתי בכיתה ח' הסכימה הנהלת בית הספר להקפיץ אותי לכיתה י"א בשעורי הכימיה".

אז ראה דן מודעה המבשרת על הכימיאדה, תחרות הכימיה הארצית של הפקולטה לכימיה בטכניון. דן נרשם והגיע למקום השני לתלמידי י"ב. הוא הוזמן על ידי הפקולטה ללמוד במכינה, בקורסים אקדמיים. פעם בשבוע, בימי שני,  נסע דן, בסך הכל בן 13, מתל אביב לחיפה, ללמוד בטכניון. בית ספרו הסכים לשחררו ביום זה. לקראת סוף שנת הלימודים הראשונה הוא קיבל מדיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופסור אלן פינקוס, כרטיס שבאמצעותו הוא יכול לצפות בשעורים מוקלטים באינטרנט. התוצאות לא איחרו לבוא. דן סיים את השנה בממוצע 90. שנה לאחר מכן הוא כבר הגיע למקום הראשון בכימיאדה לכיתות י"א, וכך גם בכימיאדה השלישית בה השתתף. ראשי הפקולטה הבינו מיד כי מדובר בנער מחונן. הם נתנו לו מלגות, אך הוא ביקש מאביו לא לפדות את הצ'קים, כי התרשם שמצבה הכספי של הפקולטה לא טוב. "עכשיו, לאחר שהפקולטה לכימיה קיבלה תרומה נדיבה בסך 20 מיליון דולר מסיימור שוליך מקנדה, אולי נפדה אותם", מחייך רם.

פרופסור גבי קוונצל, המארגן את הכימיאדה, החל לטפל בדן באופן אישי, לעודדו ולטפחו. המחנכת שלו בבית הספר, ננסי שליו, עודדה אותו אף היא, התקשרה מידי פעם כדי להזכיר לו שיש בחינה בבית הספר, ופעם אף שלחה לו מבחן בדואר אלקטרוני. "כולם גילו פתיחות מדהימה", אומרים ההורים, יפעת ורם. 
את בחינות הבגרות עשה דן באופן אקסטרני. במתמטיקה קיבל 96, בפיסיקה 85, בביולוגיה 90, בלשון 93 ובאזרחות 86. נותרו לו עוד בחינות באנגלית, ספרות, תנ"ך והסטוריה, שאותן יעשה כנראה לאחר שיסיים לימודיו בטכניון.

דן והוריו מגלים שהוא התחיל לדבר רק בגיל חמש, ואובחן כסובל מדיספרקסיה – הפרעות במוטוריקה של הדיבור.

לדבריהם, הם חבים את העובדה שדן מדבר היום באופן שוטף למומחית שטיפלה בו, פרופסור אסתר דרומי. כמו לא די בכך, התגלו אצלו גם בעיות בגרפומוטוריקה. "הוא החזיק עפרון כפי שמחזיקים גרזן", מספר רם. "הוא ילד יקר, תרתי משמע".

הפרידה הצפויה קשה לכל משפחת דבירי.
דן אומר כי הוא רוצה להיות מדען, ולכן הוא עושה את הצעד הזה והולך להיות הסטודנט הצעיר ביותר בטכניון. בכוונתו לעשות שני תארים במקביל – בכימיה ובפיסיקה.

"אנו גאים בבננו ומאחלים לו הצלחה, אבל זו לא הייתה החלטה קלה", אומרת יפעת. "עם כל הישגיו, דן הוא עדיין ילד, הילד שלנו, ואנחנו ניתן לו את כל התמיכה האפשרית".

דובר הטכניון- עמוס לבב