שלבים בהתפתחות שפה

שלבים בהתפתחות תקשורת, שפה ודיבור
התפתחות מרשימה ביותר מתרחשת בתקופת הילדות המוקדמת  בתחום התקשורת, השפה והדיבור. אחד הגילויים החשובים ביותר הוא שילדים בכל העולם, למרות שהם דוברים שפות שונות, עוברים אותם שלבים בתהליך התפתחות השפה.
הידע המצטבר על התפתחת השפה הטבעית החל מגיל הלידה ואילך, מסייע בבניית תכניות חינוכיות להקניית שפה לילדים עם צרכים מיוחדים. הכרת השלבים שהשפה מתפתחת על-פיהם מסייעת בבחירת מטרות הולמות להתערבות-שפה עם ילדים. להלן נתאר בקצרה את ארבעת השלבים בהתפתחות השפה: השלב הקדם-מילי, השלב החד-מילי, השלב הדקדוקי המוקדם והשלב הדקדוקי המאוחר.

השלב הקדם-מילי (מהלידה ועד להופעת כעשר מילים מובנות בסביבות גיל שנה וחצי)
התקופה שראשיתה בלידת התינוק ועד להופעת עשר המילים המובנות הראשונות מכונה "השלב הקדם-מילי". בתקופה זאת מתבססים דפוסי התקשורת של התינוק עם דמויות משמעותיות בסביבתו הקרובה.
תגובות רבות של התינוק הן רפלקסיביות בתחילה, למשל החיוך כתגובה אוטומטית להרגשת נינוחות או הבכי כתגובה להרגשת מצוקה. בהדרגה נעשות תגובותיו של התינוק מובחנות ונשלטות יותר. התינוק מתחיל לבסס קשר-עין עם אמו (או עם מבוגר אחר בסביבתו הקרובה), הוא מתבונן בחפצים – כמו ה"מובייל" התלוי מעל מיטתו –ומתחיל "לשוחח" עם הוריו באמצעות קולות ומשחקים הדדיים שבהם הוא והוריו מחקים זה את זה.
לקראת סוף השלב הקדם מילי נקשרות ההפקות של התינוק לכוונות תקשורת ברורות. התינוק מתחיל להצביע על חפצים ולהפיק קולות לשם השגתם(דרישה), כמו כן, הוא כאילו משיים חפצים ופעולות, וגם מתחיל להפיק קולות ולייצר מחוות לשם שיתוף במשמעות (למשל, מוחא כפיים להבעת שימחה, מושך במכנסי האם כדי שהיא תרים אותו על הידיים, אומר מ..מ.. כשהוא רעב). בסוף השלב הקדם-מילי אפשר לזהות מילים ראשונות בין מלמוליו של התינוק. למשל, אפשר לשמוע את המילה "האו האו" בכל פעם שהתינוק רואה כלב או תמונה של כלב, או "אבא" בכל פעם שהוא רואה את אמא או את אבא ניגשים אליו.
היכולת התקשורתית שהתינוק מפתח בשלב הקדם-מילי היא בסיס להתפתחות השפה בשלבים הבאים. תינוק  שעוקב אחר ההצבעה של אמא ומצליח להתמקד בחפץ שהאם מצביעה עליו או תינוק שלמד ליטול חלק "בשיחה" עם מבוגר, יעשה שימוש בהתנהגויות אלו בעת שיתחיל להביע את המילים הראשונות.

השלב החד-מילי (מהופעת המילים הראשונות בסביבות גיל שנה וחצי ועד להופעת הדקדוק בסביבות גיל שנתיים וחצי)
בשלב הזה, רוב המבעים של הילד הם בני מילה אחת. הופעת המילים המובנות הראשונות מציינת את תחילת השלב החד-מילי, ושלב זה מאופיין ברכישת המשמעות של המילים: הילד לומד לקשר בין הסמל הלשוני (המילה) לבין המשמעות שהמילה מייצגת. למשל נוצר קשר עקבי בין המילה "הב-הב" או "כלב" לבין בובת הכלב. בשלב הזה, כאשר הילד רואה כלב אמיתי, הוא יכול לומר: "הב-הב" או "כלב", כי הוא כבר יודע שהמילה "כלב" מתייחסת להרבה כלבים ולאו דווקא לכלב אחד מסוים, כמו למשל הכלב שלו או כלב צעצוע.
המילים הראשונות שהילד רוכש שייכות לעולמו הקרוב והמוכר: אוצר המילים כולל שמות של צעצועים וחפצים קטנים שהילד מסוגל לתפעל (כגון בובה, כדור, כפית), בעלי חיים בסביבתו הקרובה (כגון חתול, כלב), דמויות משמעותיות (כגון אמא, אבא, סבא, סבתא) ומילים חברתיות (כגון לא, די, בּיְבּי).
קצב רכישת המילים החדשות בתחילת השלב החד-מילי הוא איטי, אך בהמשך השלב שנמשך כשמונה חודשים הילד מגביר את קצב הרכישה, ובכל יום הוא מסוגל ללמוד מילים חדשות אחדות.
משימתו העיקרית של הילד בשלב החד-מילי היא לקשר בין המילים (הסמלים הלשוניים) שהמבוגרים משתמשים בהם לבין המשמעויות שהמילים מייצגות והמושגים שכבר יש לו על העולם.

השלב הדקדוקי המוקדם (מהופעת משפטים בסביבות גיל שנתיים וחצי ועד להופעת היכולת לספר סיפור בסביבות גיל שלוש וחצי)
שלב זה מציין תקופה פעילה מאוד ברכישת השפה. בתקופה זו הילד מתחיל לצרף מילים למשפטים. המבעים הראשונים של הילד אינם שלמים ותקינים מבחינה דקדוקית, אך הופעתם מעידה על התפתחות חשובה: היכולת לצרף מילים ולהביע באמצעות הצירוף משמעויות חדשות. למשל נוכל לשמוע מבעים כמו "אמא – מים" כאשר הילד מבקש לשתות מים, "קח – דוּר" (קח כדור) כאשר הילד מושיט את הכדור לאמו.
בעקבות הרכישה של כללי הדקדוק של השפה, הילד מסוגל להביע משפטים בעלי מבנה דקדוקי תקין. במקביל להפעלת כללי התחביר הקובעים את מבנה המשפט, הילד מגלה שליטה בכללי תצורת המילים (כללים מורפולוגיים). למשל, במקום לומר "ילדה גדול" הוא יתחיל לומר "ילדה גדולה" או במקום לומר "אבה – אבה בלון" (הרבה בלון) הוא יתחיל לומר "הרבה בלונים". בשלב זה, אוצר המילים והמושגים של הילד גדל במהירות, והוא לומד מושגים כמו קטן–גדול, מעל–מתחת, גבוה–נמוך, שלי–שלך. חשוב לציין שרכישת המושגים נמשכת לאורך זמן. בשלב זה מתפתחת גם יכולתו של הילד להוסיף ידע חדש לשיחה. הילד מסוגל עתה להשתתף בשיחות ארוכות יותר,  ולהוסיף פרטים ומידע משלו לניהול דו שיח קצר.
השלב הדקדוקי המוקדם הוא שלבבו הילד מתמקד בהכרת כללי המבנה של השפה. בד-בבד עם רכישת כללי הדקדוק, הילד ממשיך לשפר את הידע שלו על המשמעות, וגם מערכת ההיגוי שלו משתכללת. בהדרגה מתמעטים שיבושי ההגייה שהיו שכיחים יותר בגיל צעיר. המבעים של הילד מתארכים והם גם מובנים יותר, והמילים – נשמעות דומות יותר למילים בשפת המבוגרים.

השלב הדקדוקי המאוחר (החל מגיל שלוש וחצי ועד לגיל בית הספר)
בשלב זה שפתו של הילד נעשית מורכבת יותר במישורים אחדים: אוצר המילים מתרחב, הילד מבין מילים נדירות יותר, מתחיל להשתמש גם בצורות נדירות ויוצאות דופן שמביעות רעיונות מורכבים יותר וכן לומד להשתמש במבנים לשוניים מורכבים יותר כמו מבני סמיכות: "ילדי הגן", "ילדת רחוב". הידע התחבירי של הילד גדל, והוא מתחיל להשתמש במשפטים מחוברים מסוגים שונים ("אני אשחק בכדור ואתה באוטו"). בהמשך מופיעים משפטים מורכבים, למשל "הילדה, שגרה בקיבוץ, היא אחותי". באמצעות משפטים אלה, הילד מאחד כמה רעיונות במשפט אחד ומביע יחסים מורכבים כמו יחסי זמן וסיבתיות, השוואה או ניגוד. בשלב זה הילד מסוגל להרחיב את נושא השיחה ולהתייחס בעקביות ולאורך זמן לאותו נושא. כמו כן הוא לומד להבין ולהביע דיבור מרומז ועקיף. בתקופה זו מופיעים גם ניצני האוריינות והילד מתחיל להיות מודע לכללים הפונולוגיים- לחריזה לניגוד ולשרירותיות של השפה למשל, עכבר הוא מילה ארוכה אבל החיה קטנה, פיל היא מילה קצרה אבל החיה גדולה).
החשיפה לספרים ולסיפורים תורמת להתפתחות שפה מורכבת יותר ולרכישת ידע על השפה הכתובה. יכולתו של הילד להבין סיפורים ולספר סיפורים משתפרת באופן משמעותי לקראת הכניסה לבית הספר.

שלב הדקדוק המאוחר נמשך שנים אחדות. נהוג לחשוב שעד גיל הכניסה לבית הספר הילד מצליח להפנים את רוב כללי השפה, המאפשרים לו להבין ולהביע משפטים מורכבים ותקינים מבחינת הדקדוק ומבנה השיח. היכולות המופנמות בשלב הזה הן מורכבות ומסייעות לילד בלמידה בבית ספר.