התפתחות תקינה של שפה מדוברת תלויה בגורמים רבים. ראשית על הילד להיות מסוגל לנתח את השפה המופנית אליו ולזהות בה מילים. שנית הילד צריך לזהות כל מילה עם המשמעות המיוחסת לה (מה בעולם המילה מתארת- חפץ, פעולה, תכונה, יחס בין חפצים). שלישית על הילד לזכור את התכונות הצליליות של המילה (מאיזה צלילים היא מורכבת, כמה הברות יש בה), ובנוסף להכיר את הכללים הדקדוקיים הקשורים לשימוש בה (למשל אם מדובר בפועל יש להצמיד אליו התאמים של מספר, מין, גוף, זמן). הבנייה של משפטים שלמים דורשת גם התייחסות לרצף של המילים, להתאמים ביניהם, ולהקשרים שבהם נהוג לומר משפטים אלה.
כ- 8 עד 10 אחוז מהילדים מראים קושי בעיבוד כללים של השפה המדוברת אשר מהווה עבורם משימה מאתגרת שעליה לא יצליחו להתגבר ללא עזרה מקצועית של קלינאי תקשורת. ילדים עם הפרעת שפה התפתחותית מראים סימני קושי רבים: הם ממעטים לדבר, משבשים מילים וצירופים, נמנעים מפנייה לחברים או למבוגרים, מפיקים צורות שאינן קיימות בשפה, המשפטים שלהם יהיו מוזרים ובדרך כלל לא יכללו פועל, יהיה להם קשה להגיב להוראות מילוליות, הם ישתמשו הרבה בחיקוי ובשינון ללא הבנה, ובמצבים שונים לא יצליחו להסתדר לבד בלי עזרה ותמיכה של מבוגרים.
ילדים עם הפרעת שפה התפתחותית זקוקים לתמיכה רבה של קלינאי תקשורת שכוללת עבודה עקבית ומסודרת במטרה להקנות ולתרגל את חוקי השפה ולעודד פיתוח איסטרטגיות למידה. 
ללא עזרה מקצועית ועבודה של אחד על אחד עם קלינאית תקשורת התפקוד שלהם בתחומים נוספים יפגע והם יתפסו כילדים עם בעיות למידה בכל מסגרת חינוכית.