השבוע פורסם באנגליה מחקר חדש ובו ממצאים על כלי סינון לאוטיזם.
השאיפה לזהות מוקדם ככל הניתן ילדים שיש חשד שהם ילדים עם אוטיזם נובע מהצורך להתחיל בטיפולים אינטנסיביים מוקדם ככל האפשר.
בארצות רבות וגם בישראל נעשו ניסיונות לפתח שאלוני סינון להורים שמטרתם לזהות במבדק שמועבר לכלל הילדים בקהילה את אלה שמראים בשנה השניה לחיים סימנים של אוטיזם‼️
כאשר עורכים בדיקות סינון בקהילה צריך לבחון:
1) האם השאלון רגיש מספיק ואכן מצליח להבדיל בין ילדים בהתפתחות טיפוסית לילדים עם סימנים מחשידים לאוטיזם (sensitivity).
2) האם הכלי ייחודי מספיק ומזהה אוטיזם ולא בעיה התפתחותית אחרת (specificity).
3) יש לבדוק האם הילדים שזוהו בגיל הצעיר אכן אובחנו מאוחר יותר עם אוטיזם על ידי אנשי מקצוע מומחים שהשתמשו בכלי איבחון מדויקים, מפורטים, ומהימנים ( predictive validity).
השבוע פורסמו תוצאות של מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קיימבריג' באנגליה https://www.eurekalert.org/pub_releases/2021-07/uoc-acb071621.php.
שאלון ההורים Q-CHAT הועבר ל- 4000 תינוקות שהיו בגילאים 18 עד 30 חודשים. הילדים נבדקו שוב בגיל 4 שנים.
🔅הממצאים: הרגישות של השאלון היתה 44% לגבי זיהוי ילדים עם סימנים מחשידים לאוטיזם ו98% לגבי השתייכות לקבוצה של תינוקות בהתפתחות טיפוסית. תוקף הניבוי של השאלון היה נמוך. רק 28% מהילדים שנמצאו עם סימנים מחשידים לאוטיזם בגיל 18-30 חודשים אכן קיבלו עד גיל 4 שנים אבחנה של אוטיזם כשנבדקו בכלי אבחון מדויקים יותר.
🔅המסקנות שלי הן:
🔸בעוד שאלון הסינון מזהה בדיוק רב מי מהילדים מראים התפתחות תקינה בשנה השניה לחיים,
🔸היכולת לזהות תינוקות עם אוטיזם בגיל 18-30 חודש באמצעות שאלון סינון זה מוגבלת.
🔸לכן, על מנת לתת אבחנה של אוטיזם יש להפנות את כל הילדים שלא מראים התפתחות טיפוסית לבדיקות קליניות מקיפות על ידי מומחים לאוטיזם.
🔸 חשוב לקחת בחשבון שיש ילדים שסימנים ברורים של אוטיזם יופיעו אצלם אחרי גיל שנתיים או 4 שנים ומעטים יאובחנו בגיל ההתבגרות או הבגרות.
🔸 חשוב להבין את ההבדל בין כלי סינון לכלי אבחון וחובה לעקוב לאורך זמן אחר ילדים שהראו סימנים מדאיגים בשנה השנייה לחיים.
עוד על ההבדלים בין כלי סינון וכלי אבחון לאוטיזם
בקורס המקוון המועבר באינטרנט "אוטיזם 1 על 1" בהנחיית פרופ' דרומי
