מסרים בקבוצות וואטסאפ

הסבר למצטרפים לקבוצה

הפעם אסביר איך השינויים ב 5-DSM גרמו לעלייה במספר המאובחנים וכן להגדלת השונות (ההבדלים) בין הילדים בקבוצה שקבלה את אותה אבחנה.

עד לפני 15 שנים חשבו שהסיכון במשפחה רגילה באוכלוסיה ללידת ילד שיאובחן מאוחר יותר עם אוטיזם הוא 1 ל-100 לידות (1%)

נהוג למיין תוכניות טיפול באוטיזם לשלוש קבוצות עיקריות, על פי הדרך בה מוגדרות המטרות של התוכנית ועל פי שיטת העבודה בשטח.

בארצות רבות וגם בישראל נעשו ניסיונות לפתח שאלוני סינון להורים שמטרתם לזהות במבדק שמועבר לכלל הילדים בקהילה את אלה שמראים בשנה השניה לחיים סימנים של אוטיזם‼️

ילדים עם אוטיזם שונים זה מזה במובנים רבים ואחד מהם הוא המידה בה הם משתמשים בדיבור כאמצעי לתקשורת עם הסביבה.

עד לשנים האחרונות אנשי המקצוע נחשבו למומחים בתחום הידע המסוים שאותו למדו בתהליך הכשרתם למקצוע- היום הדעה הרווחת היא שמומחיות בתחום העיסוק אינה מספקת לשם השגת תוצאות מיטביות בתוכניות הטיפול.

קורס מקוון חדש ומקיף מאת פרופ' אתי דרומי, קלינאית תקשורת מומחית באוטיזם ומחברת רב המכר "מסע להבנת הרצף"

הלחץ ההורי במשפחות עם אוטיזם מחייב תמיכה רגשית. כאשר מאובחן ילד עם קשיים התפתחותיים במשפחה היא עוברת טלטלה קשה וצריכה להתארגן מחדש.

העולם החושי של אנשים עם אוטיזם שונה מאד מהעולם החושי של אנשים נוירוטיפיקאליים. מבוגרים עם אוטיזם מספרים שבמהלך השנים הם למדו שתופעות של גרייה עצמית מושכות תשומת לב ולכן משתדלים להסתיר אותן. ילדים עם אוטיזם, לעומת זאת, מציגים גרייה עצמית מסוגים שונים. תופעה שמעוררת תשומת לב ומדאיגה הורים רבים.

🧩 אכן אחד הסימנים המוקדמים לאוטיזם הוא איחור במועד הופעת הדיבור. אבל יש לזכור שסיבות אחרות יכולות להסביר מדוע ילדים מאחרים בדיבור.

📌למה חשוב לפנות בהקדם לקלינאית תקשורת להערכה אם יש סימנים מדאיגים כמו בסיפור הזה- גם אם הילד מדבר.