1) מערכת הצלילים של השפה (פונולוגיה)
מערכת הצלילים של השפה כוללת את מכלול ההגיים המרכיבים את המילים השונות בשפה מסוימת. למשל, המילה "כדור" מורכבת מהצלילים כּ - ד - וּ - ר (r-u -d-a-k). בישראל שהיא ארץ הגירה קל מאוד להיווכח שלכל שפה מערכת צלילים שונה. לעיתים אנו שומעים אדם המדבר עברית תקינה לחלוטין, ובכל זאת מתברר לנו מיד שהוא נולד בארץ אחרת. מדוע? מפני שהמבטא של האדם שונה מהמבטא הישראלי. למשל, יוצאי הונגריה מבטאים את הצליל "ח'" בדומה לצליל "ה'" מפני שהצליל "ח'" אינו קיים בהונגרית. לילידי ישראל קשה לבטא בצורה נכונה את הצליל "ז' (j) הקיים בצרפתית ואיננו קיים בעברית.
2) כללי התצורה של המילים (מורפולוגיה)
את המילים בכל שפה אפשר לחלק ליחידות משמעות פשוטות יותר. היחידה הקטנה ביותר הנושאת משמעות נקראת צורן. כך, למשל, את המילה "תפוחים" ניתן לפרק לשני צורנים "תפוח – ים". הצורן הראשון מייצג פרי מסוים – "תפוח" והצורן השני מייצג את המשמעות של כמות: "יותר מתפוח אחד". יש כללים הקובעים מה הן ההתאמות ומה הם השינויים (ההטיות הדקדוקיות) שיש לבצע בצורת המילה, כשהיא מופיעה בתוך משפט. למשל, בעברית יש לומר: "הילדות רוקדות יפה". כלומר, אם נושא המשפט הוא "ילדות", אנו חייבים להתאים את הפועל לצורת הרבות ולומר "רוקדות". באותה מידה נאמר בעברית: "הילדים רוקדים יפה", או "ילד רוקד יפה ".
3) כללי התחביר
חוקי התחביר קובעים את מבנה המשפט. למשל, בעברית אנו אומרים "ראיתי פרח יפה" כיוון ששם התואר ("יפה") חייב לבוא אחרי שם העצם ("פרח") שהוא מתאר אותו. באנגלית חוקי התחביר הם שונים ושם התואר חייב לבוא לפני שם העצם. באנגלית יש לומר "ראיתי - יפה - פרח" ”I saw a beautiful flower”. אפשר להיווכח בחשיבות כללי התחביר, כאשר מנסים להפוך את סדר המילים במשפט, לדוגמה: "הכדור על השולחן" לעומת "השולחן על הכדור". הפיכת סדר המילים גורמת בדוגמא זו לשינוי משמעות המשפט וליצירת משמעות חדשה ובלתי הגיונית.
4) התוכן המועבר באמצעות השפה (סמנטיקה)
השפה הנה מערכת סמלים מוסכמת אשר באמצעותה אנו מתארים תכנים ומשמעויות שונות. התוכן מתייחס למכלול הידע של האדם על העולם, על חפצים, על אנשים, על בעלי חיים, על פעולות, על מאורעות ועל יחסים ביניהם. את התכנים הידועים להם רוכשים ילדים ומבוגרים בהדרגה תוך כדי התנסות מצטברת עם העולם שהם חיים בו. גם היכולת של האדם לחשוב על התכנים הולכת ומשתפרת עם ההתפתחות שלו. בגיל צעיר ילדים מסוגלים לחשוב על תכנים פשוטים, ורק כאשר המוצגים או המאורעות נמצאים בשדה הראייה המיידי שלהם. עם הזמן, ילדים מסוגלים לחשוב על תכנים רחוקים מ"כאן ומעכשיו", על דברים שהתרחשו בעבר או יתרחשו בעתיד. בבדיקה של רמת השפה יש להבחין בין ידיעת התוכן לבין השליטה בצורה של השפה, או באמצעים המאפשרים לבטא את התוכן.
5) הכללים לשימוש בשפה (פרגמטיקה)
הידע על אופני השימוש בשפה מאפשר לנו להשתמש בשפה לשם תקשורת עם אנשים אחרים ולצורך השגת מטרות מגוונות. למשל, הילד לומד כי באמצעות שפה אפשר לשאול שאלות, לבקש מהמבוגר לבצע פעולות מסוימות, להביע מחאה, כאשר אינו מעוניין במשהו ועוד. הילד גם לומד להבין מוסכמות חברתיות הקשורות בשימוש בשפה. למשל, הוא לומד שאל מבוגר פונים בצורה שונה מאשר אל ילד באותו הגיל. על-מנת להדגים כיצד ההקשר החברתי של השימוש בשפה משפיע על המשמעות, הבה נתבונן בדוגמה: הטלפון מצלצל ורונית בת השלוש מרימה את השפופרת. האישה הנמצאת בעבר השני של הקו אומרת "שלום". רונית עונה "שלום". האשה שואלת "אמא בבית?" , רונית עונה "כן", סוגרת את הטלפון והולכת. רונית הבינה את המשפט שהאישה אמרה, ואף השיבה לה תשובה נכונה, אך בתוך ההקשר החברתי של השיחה, רונית לא הבינה, שהאישה התכוונה לבקש שרונית תקרא לאמה לטלפון.
